נעים להכיר

 בגיל 40, מצאתי את עצמי עם חיים מפוזרים על הרצפה שואלת למה ובעיקר מה? הייתי בגרעון משפחתי של שני הורים ובעל (גירושין), אבל בפלוס חזק של שלושה ילדים ואני. התאמצתי לשמר את התא, לייצר מחדש את תבנית המשפחה.
פיתחתי תמונה, קניתי מסגרת, הם ואני נתלה על הקיר. אבל איך בכלל תולים תמונה, ומה זה בעצם דיבל? נבוכה, מיקמתי את התמונה בפינה בבית. הרעיון היה נחמד אבל בלתי ישים. אז מה עושים?  
החלטתי שאני קמה.להגשים חלום. על עצים, ילדים ואנשים. רציתי את הכי טוב, הכי מקצועי, לעמוד גאה ובטוחה מול אלה שיבואו. שמתי את כל שנות הקריירה שלי בצד והלכתי ללמוד ממיטב אומני הנגרות בישראל.
דור הנגרים המסורתיים כבר נדיר בימינו. זהו דור שפינה בעצב את דרכו לחדש והמהיר. תושייה בשילוב של מזל איפשרו לי להיכנס לקורס האחרון בישראל ללימודי נגרות מקצועיים. אחרי הקורס שלנו, ירד המסך, בית הספר ננעל.
עם סיום לימודיי הקמתי את וודמוד והיום אני מקווה לתרום את חלקי במתן כבוד לאומנות העץ ולהנחלת הערכים למי שפתוח לקחת חלק בשליחות הזאת. עץ הוא חומר שמקיים חיים גם אחרי שנכרת. הוא שם איתנו ובשבילנו.
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע מעצים. מסע מרתק ללימוד עבודות בעץ, הגשמה עצמית וחיזוק הידיעה שאנחנו יכולים הכל.